• Facebook
  • YouTube

האם אני כאן והעולם שם בחוץ?

פרק בספר של סטיבן פולדר: "ערות בחיי היומיום"


נדמה שהטלת ספק בעצם קיומי היא אבסורדית: הרי אני חווה את עצמי בכל רגע של ערות כמרכז של פעולות, כגבול, כביוגרפיה, כאוסף עצום של זיכרונות, כזהות מובחנת, נפרדת מזהותם של אחרים. אני חווה תחושה מתמדת של לכידות או שליטה, שבלעדיה לא הייתי יכול לשרוד– איך הייתי חוצה רחוב סואן מבלי להידרס אם לא הייתי ישות שדואגת לעצמה? זוהי תחושה מתמשכת אשר נדמה שמנהלת אותנו לאורך כל שעות הערות, ואפילו בזמן השינה, ונדמה שהיא עובדה שאין עליה עוררין, הנוכחת במשך כל חיינו.

עם זאת, מספר סוגיות מעמידות את התחושה הזו בספק: