איך לא לעשות דבר?
לצפות בטבע שאינו עושה,
בשוליהם של עלים, בפרוות החתולים,
בצורות העננים, בדממת הלבנה?
השכחת כיצד להאזין למוסיקה של הרוח
ולנשימתך הרכה,
הממוססת את המפריד בין פנים לחוץ?
השכחת
שנפשך הטרודה עודה מאוהבת בכוכבים
ומבחינה בכאב מאחורי עיני הזולת?
התוכל למחול ולאהוב את עצמך
שהרי אינך אלא מי שאתה
כמו כל זר שתפגוש בדרכך?
בוא, התקרב, חוש בנוח,
תן לי להזכיר לך...
פרק בספר של סטיבן פולדר: "ערות בחיי היומיום" באיזו מידה הזיכרונות שלנו שולטים בנו, ואיזה מחיר אנחנו משלמים על כך? ברור כי אנו זקוקים לזיכרון על מנת לתפקד ולשמור על בריאותנו, כגון הזיכרון שאוטובוס בכבי
מראיין: עמיר פריימן[1] עמיר: נתחיל בסטיבן התלמיד. מי היו מוריך?את מי אתה מחשיב כמוריך כיום? סטיבן: במסורת התרוואדה בה התחלתי את דרכי כמתרגל המושג 'גורו ראשוני' (Root Guru או Sat Guru) אינו קיים, כך שה
ההתנגדות העקרונית לכל סוג של קיצוניות– רעיון דרך האמצע – היא אבן יסוד בתורה הבודהיסטית. אם נגדיר את דרך האמצע כמרחב, אנו עלולים לראותו בטעות כתחום של "פּרוֶה" ושל בינוניות, אך לדברי הבודהא זהו דווקא ה