פרק 16 – היעדר עצמי (Non-self)

במהלך שמונה השנים האחרונות, צוות מדענים ערך את המחקר הזה, כשאני הייתי ה"שפן ניסיונות" המקורי. תרגלתי מדיטציה שמטרתה להמיס את גבולות העצמי ולהיכנס למצבי תודעה בלתי מוגבלים, שבהם אין עצמי מרכזי. המחקר הזה שוחזר כעת עם 50 משתתפים, שרובם מתרגלים מנוסים. פרופסור יוחאי עתריה ומדענים נוספים בתחום של neuro-phenomenology , נוירו-פנומנולוגיה, השתמשו במסגרת מחקר איכותני כדי להאזין לדיווחים ממקור ראשון. הם שאלו אותי שאלות על החוויה עצמה. מה שהיה מרתק במיוחד היה הקשר בין דיבור לבין הימצאות במצב של העדר-עצמי. מי מדבר? מאיפה באות המילים? מה מבין את השאלות שצריך להשיב עליהן? זה היה מסקרן, כי אני אף פעם לא מדבר כשאני במדיטציה עמוקה.

The Neuro-phenomenological Research Program (NRP), חוקר את התודעה על ידי שילוב של מדעי המוח עם חקר החוויה הסובייקטיבית ממבט ראשון, במטרה ליצור מודל קוהרנטי של תודעה שמגשר בין חוויה סובייקטיבית לבין תהליכים נוירו-ביולוגיים.

במקום להסתמך רק על מדידות אובייקטיביות, התוכנית מדגישה את החשיבות של האופן שבו אנשים חווים את תודעתם. החוקרים משתמשים גם ברפלקציה אישית וגם בראיונות מונחים כדי לאסוף תובנות, תוך התייחסות למודעות עצמית כאל מיומנות שניתן לפתח. מושג מפתח בעבודה הזו הואepoché , השעיית שיפוט, שדומה מאוד לטכניקות במדיטציית מיינדפולנס. לכן מתרגלים מנוסים הם משתתפים אידיאליים, שכן האימון שלהם עוזר להם לתאר מצבים מנטליים עדינים באופן שניתן לקשרו למשמעויות נוירולוגיות.
נעשה שימוש בבדיקה רפואית לא פולשנית שמודדת את השדות המגנטיים הנוצרים על ידי זרמים חשמליים במוח של המתרגל – non-invasive medical test – לצורך מיפוי תפקודי מוח וזיהוי מיקומים מדויקים של פעילויות מוחיות.

כשנשאלתי, עניתי מתוך מצב תודעה רגיל שבו יש תחושת גבול ברורה:
"הפרספקטיבה הגופנית ממבט ראשון היא יותר התחושה שזה אני שעובר את החוויה, שזה הגוף שלי ושהכוונה להזיז את הגוף היא שלי."
תחושת העצמי מוגדרת גם על ידי agency – תחושת שליטה – היא דורשת שמשהו יקרה, תנועה מכוונת או ממשית:
"אם אני מזיז את הידיים, זה מיד מאשר את תחושת הבעלות שלי על הגוף."
כאשר שחררתי בהדרגה את ההיקשרות לגבולות:
"אין עניין או חוויה פנימית כעדיפות... המרחב הופך לעדיפות, לא הגבולות."
כשהמדיטציה התקדמה לעבר המסת החוויה ממבט ראשון, לא יכולתי לתאר את החוויה, אבל כשנשאלתי – מילים איכשהו הופיעו:
"התחושה שאין צורך בשום גבולות מכל סוג... אני חלק מהעולם ולכן אין צורך בהגנה."
"עדיין יש עדות (witnessing) שמתרחשת, והעדות הזו היא מה שנשאר ממני."