הייתי קצת מופתע כאשר יום אחד ערן רוזברג הופיע במפתיע והציע להקליט ספר זיכרונות. אך לאחר מכן נגעה לליבי נכונותו המסורה לנסוע שוב ושוב כל הדרך מתל אביב לכליל כדי לשבת איתי במשך שעות ולהקליט, ולאחר מכן לתמלל ולערוך ספר זיכרונות של קטעים מחיי. והתהליך הפך ליותר ויותר מרתק ומהנה ככל שסיפרתי סיפורים על קליידוסקופ של אנשים שהיו למעשה גרסאות של עצמי.הכי נהניתי לזכור רגעים שבהם הישויות השונות לחלוטין שהתקיימו במקביל בהיסטוריה שלי נפגשו והתעמתו זו עם זו. לדוגמה, כאשר הסטודנטים שלי באוניברסיטה ההינדואית של בנארס נאלצו לחפש את הפרופסור שלהם שהסתובב עם הסאדהו על גדות הגנגס, או כאשר ישבתי על רצפת מחסן עץ בימיה הראשונים של כליל, וכתבתי טקסט אקדמי לרופאים לאורם של שני נרות בזמן שהעכברים התרוצצו על פני הדפים, או כאשר ישבתי כה שקט ומרוקן, במדיטציה עמוקה שאינה מופרעת מהסירנות המייללות מסביב.אני מזמין ומקבל בברכה כל מי שקורא את ספר הזיכרונות הזה להצטרף אליי ולחלוק את החיים הבלתי אפשריים אך הנפלאים הללו."
